מתי דרוש ייפוי כוח נוטריוני בעסקת מקרקעין 

ייפוי כוח פירושו מתן הרשאה לשלוח לעשות בשמו במקומו של שולח פעולה משפטית כלפי צד שלישי, ומסגרתו החוקית היא בחוק השליחות, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק השליחות"). על פי סעיף 3.(א) לחוק השליחות, מתן ייפוי הכוח יכול שיעשה בעל פה, בכתב, ואף על ידי התנהגות השולח כלפי השלוח ו/או צד שלישי. עם זאת, מאחר וסעיף 3.(ב) קובע את זכותו של הצד השלישי שלא להכיר בייפוי הכוח עד אשר יוצג בפניו ייפוי כוח בכתב ויימסר לו העתק ממנו, נהוג בדרך כלל לייפות את כוחו של שלוח בכתב. לעיתים קרובות מיופה הכוח הוא עורך דין, אולם על פי חוק אין כל מניעה למנות כל אדם לשמש כמיופה כוח לבצע כל פעולה, להוציא את רשימת הפעולות שיוחדו לעורכי דין במסגרת סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 (להלן: "חוק הלשכה"), הכוללת, בין היתר, ייצוג אדם וכל פעולה אחרת בשמו בפני לשכת רישום הקרקעות.

עם מינוי אדם כמיופה כוח, ובאין הגבלה בהרשאה, תחול שליחותו על כל פעולה הדרושה באופן סביר לצורך ביצועו התקין של נושא השליחות, אך אם לא צוינה במפורש, לא תהיה למיופה הכח הרשאה לייצג את השלוח בהליכים בפני בית משפט, בית דין, בוררות, ולא יהיה זה בסמכותו להגיע בשם השולח לפשרה ו/או וויתור ו/או להתחייב לפעולה ללא תמורה.

ייפוי כוח נוטריוני הוא למעשה ייפוי כוח רגיל לכל דבר ועניין, אשר נערך על ידי נוטריון או שהחתימות עליו אומתו על ידי נוטריון, כפי שמפורט בסעיף 20 לחוק הנוטריונים, תשל"ו-1976 (להלן: "חוק הנוטריונים"), כדלקמן:

"ייפוי כוח כללי וייפוי כוח לביצוע עסקאות במקרקעין הטעונות רישום במרשם המקרקעין, לא יהיו בני-תוקף אלא אם ערך אותם נוטריון או אימת את החתימות שעליהם, כאמור בחוק זה ובתקנות על פיו; הוראה זו אינה גורעת מסעיף 91 לחוק הלשכה."

עוד עולה מהסעיף, כי להוראה לפיה ייפוי כוח כללי וייפוי כוח לביצוע עסקאות במקרקעין הטעונות רישום לא תהינה בתוקף אלא אם ערך אותן נוטריון, קיים חריג בדמות סעיף 91 לחוק הלשכה, הקובע כדלקמן:

"ייפוי כוח שניתן בישראל לעורך דין לפעול בתחום הפעולות שיש להן קשר לשירות המקצועי שנותן עורך דין ללקוח, לרבות קבלת כספים ודברים אחרים בשביל לקוחו בעניין כזה, שחתימת הלקוח עליו אושרה בכתב על ידי עורך הדין, אינו טעון אישור אחר, על אף האמור בכל דין."

מצירוף ההוראות הנ"ל עולה, כי ייפוי כוח לרישום עסקאות במקרקעין וייצוג אדם בפני לשכת רישום מקרקעין יינתן רק לעו"ד, ואם ניתן לעורך דין בישראל וחתימת הלקוח אושרה בכתב על ידי עורך הדין, אין צורך לאימות נוטריוני של ייפוי כוח זה. אולם קיימים מקרים בהם אין באפשרות הלקוח לפגוש את עורך דינו ולחתום על ייפוי הכוח בפניו. במקרים בהם הלקוח נמצא בישראל אך לא עולה בידו לפגוש את עורך דינו ולחתום על ייפוי הכוח בפניו, יהא עליו לפנות לנוטריון מורשה בישראל על מנת שיאמת את חתימתו. במקרים בהם ניתן בחו"ל ייפוי כוח לטובת עו"ד בישראל, קבע המחוקק הקלה במסגרת סעיף 50א לחוק הנוטריונים, לפיה נציגים דיפלומטיים ונציגים קונסולריים של ישראל מוסמכים להשתמש בחוץ-לארץ בסמכויות נוטריון, ודין פעולה שנעשתה בידי נציג כאמור מכוח סמכויות אלה כדין פעולה של נוטריון.

רשימת הנציגים המוסמכים מוגדרת בסעיף 29 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, כדלקמן:

"'נציג דיפלומטי' - שגריר, ציר, ממונה על שגרירות או צירות, יועץ של שגרירות או צירות, מזכיר ראשון, מזכיר שני או מזכיר שלישי של שגרירות או צירות, המשמשים בתפקידם במדינת חוץ;

'נציג קונסולרי' - קונסול כללי, קונסול, סגן קונסול, קונסול כללי בפועל או סוכן קונסולרי, המשמשים בתפקידם במקום שמחוץ לישראל;"  

על כן, אדם אשר מעוניין לבצע עסקה במקרקעין הדרושה רישום במרשם המקרקעין ואין באפשרותו להיפגש עם עורך דינו בישראל (לדוגמא: הוא מתגורר בחו"ל) ולחתום על ייפוי הכוח בפניו על מנת שעורך הדין יאמת את חתימתו, יוכל להסמיך עו"ד לבצע את הנדרש בשמו, אך ורק באמצעות ייפוי כוח נוטריוני ו/או קונסולרי שייחתם בחו"ל.

* נכתב בסיוע עו"ד עידן חוברס